HE/Prabhupada 0071 - בניו הבזבזניים של אלוהים
(Redirected from HE/Prabhupada 0071 - ילדיו הבזבזניים של אלוהים)
שיחת חדר עם המפקד הצרפתי - מָאיָאפּוּר החדשה (חווה צרפתית), 3 באוגוסט, 1976
כולנו בניו הבזבזניים של אלוהים. אנחנו ילדים של אלוהים, אין בזה ספק, אבל ברגע הנוכחי, בזבזנים בלי מחשבה. אנו כל כך חסרי תקנה, עד כדי בזבוז של חיינו היקרים. אז התנועה למען תודעת קְרּישְׁנַּה היא בשביל לשים קץ לפזרנות שלהם ולהביא אותם חזרה לחושים האחראיים, לשיבה הביתה, הביתה לאלוהות. זאת תודעת קְרּישְׁנַּה.
אבל אנשים כל כך נטולי אחריות, מן הרגע שאתה אומר משהו לגבי אלוהים, מיד הם צוחקים, "הו, אילו שטויות, אלוהים." זה חוסר האחריות הגבוה ביותר. הודו הייתה רצינית מאוד לגבי אלוהים. עדיין, הודו רצינית. עתה, מנהיגים בהווה, הם חושבים שההודים מקולקלים, פשוט מלחשוב על אלוהים - הם לא חושבים כמו הָאָמֵריקָאים או הָאֵירוֹפּים על פיתוח כלכלי.
אז זה הוא המצב, וזה קשה מאוד, אבל עדיין אנו מסוגלים לעשות משהו למען האנושות, על ידי הפצת התנועה הזו, לתודעת קְרּישְׁנַּה. ומי שהם ברי מזל, הם יבואו, ייקחו לכך ברצינות. בנים פזרנים וחסרי תקנה אלו, יש לנו כל כך הרבה דוגמאות. למשל, כמו שישנו מצבור של דלק ויש להם המידע שמדלק יכולים הם לנסוע באוטו, בלי עזרה של סוס. אז, מייצרים הם מיליוני מכוניות ומקלקלים את כל רעיון יִיצוּר הנפט. כשהוא נגמר, אז הם יבכו ויצעקו. וזה יסתיים. זה מה שהולך. חוסר אחריות.
כמו נער חסר אחריות, לאבא יש רכוש מסויים, איך אפעיל את זה, מהו השימוש. מוקדם ככל שמניח את היד. מרגע שזה מסתיים, זה הכל. זהו בזבוז. ישנו כוח כלשהו בגוף, ומהרגע שהוא מקבל קצת טעם לחיי מין, "הוֹ, נַצֵּל אותו, נצל אותו", את כל האנרגיה הוא מוציא. המוח מתרוקן. החל מהשנה העשרים, עד לשנה השלושים, כבר נִגְמָר הכל. הוא אז אימְפּוֹטֵנְט.
בגיל הילדות - בילדות שלנו, נאמר, לפני שמונים שנה, או נגיד, לפני מאה שנים - לא היו רכבים. וכעת, לכל מקום אשר תלך, בכל מדינה, תראה אלפים ומיליונים של מכוניות. זה בזבוז חסר תקנה. לפני מאות שנים הם יָכוֹלוּ להתנהל בלי מכונית, וכעת הם אינם יכולים לחיות ללא אוטו. בדרך זו, ללא צורך, הם מגבירים את הצרכים הגופניים או החומריים של החיים. זהו חוסר אחריות.
ואילו המנהיגים, שמעודדים אותם לחוסר אחריות זה, הם מנהיגים טובים. ואלו שיגידו, "די עם השטויות הללו, בואו לתודעת קְרּישְׁנַּה", לאיש לא איכפת מהם. אַנְדְהָא יַתְהָאנְדְהַיְר אוּפַּנִייַמָאנָאס תֵה' פִּישׁׂה-תַנְתְרייָאם אוּרוּ-דָאמְני בַּדְדְהָאהּ (שׂ.ב. 7.5.31) - זה נקרא מנהיג עיוור שמוליך אחריו, מאמינים עיוורים. הם אינם יודעים ששניהם כבולים, על ידי חוקיו הנוקשים של הטבע. (הפסקה) ...
איך שחוקי הטבע עובדים. הם בחוסר ידע מלא. הם לא יודעים. זאת הַצּיוִיליזַצְיָה המודרנית. חוקי הטבע מוכרחים לעבוד בדרך שלהם. איכפת להם או לא, זה העסק שלהם, אבל חוקי הטבע יעבדו - פְּרַקְרּיתֵהּ קְרייַמָאנָאנּי גוּנַּיְהּ קַרְמָאנּי סַרְוַשַׁהּ (בּ.ג. 3.27). אבל שוטים אלה, הם לא יודעים כיצד חוק הטבע יעבוד. הם חותרים באופן מלאכותי, בטיפשות, להעפיל על עקרונות הטבע. זה מדע, מדע של סכלים - שהינו בלתי-אפשרי, אבל הם מנסים. זה נקרא איוולת, טיפשות.
האם המדענים לא נוקטים בלשון הזו? "אנו מנסים לגבור על..." טיפש, לעולם לא תוכל לעשות את זה. עדיין, איוולת זו ממשיכה. והם מריעים, "הו, טוב מאוד, טוב מאוד, טוב מאוד." "הו, אתה טס ישר לירח." אלא שאחרי כל המאמץ, גם בתורם הללו ישמשו עִנְבֵי בּוֹסֶר: "זה לא שימושי." זה הכל.
אתה מכיר את הסיפור? השועל? הוא ניסה להגיע אל הענבים, בקפיצה, בקפיצה, בקפיצה. לאחר שהוא נכשל, הוא אמר, "הוֹ, זה בּוֹסֶר. זה חמוץ, אין לכך טעם." (צחוק) אז הם עושים באופן הזה. השועלים קופצים, וזה הכל. ואנו יכולים לראות את השוטים הללו קופצים ללא מטרה. (צחוק)
אז אנחנו מזהירים אנשים לא ללכת בעקבות השועלים הטיפשיים האלו. הְיוּ פיקחים וְהְיוּ מודעים לְקְרּישְׁנַּה. זה יעשה את חייכם להצלחה.