HE/Prabhupada 0125 - החברה כל כך מזוהמת
הרצאה על שׂ.ב. 1.5.23 -- וְרּינְדָאוַנַה, 4 באוגוסט, 1974
כל האנשים שהם למטה מְהַשֻׂוּדְרוֹת, מעלה ראשונה, בְּרָאהְמַנַּה, מעלה שנייה, קְשַׁתְרִייַה, מעלה שלישית, וַישְׁיַה, מעלה רביעית, שֻׂוּדְרַה, וכל האחרים - מעלה חמישית. הם נקראים צַ'נְּדָּאלוֹת. הצַ'נְּדָאלוֹת... מְטָאטֵא הרחובות, הַסַּנְדְלָר, וה... דֶרֶג נמוּך. עדיין, בְּהוֹדוּ, אנשים אלו מדרגה חמישית בלבד, הם אוכלים בשר, חזירים, ולעתים פרות. דרגה חמישית. עתה זה הפך למנהג. והוא איש מדרגה ראשונה. פשוט ראה. מה שהיה העסק של האיש מהדרגה החמישית, כעת הפך לעסק של הפוליטיקאים לכאורה. אתה רואה.
אז אם אתה נשלט על ידי האיש מהדרגה החמישית, כיצד תוכל להיות מאושר? זה לא אפשרי. איך עשויים לבוא שקט ומרגוע בחברה? זה לא אפשרי. אלא אפילו האיש מהדרגה החמישית, הוא יכול להיטהר על ידי התנועה לתודעת קרישנה. לכן יש צורך גדול בתנועה הזאת. משום שברגע הנוכחי אין איש מהמעלה הראשונה, לא איש מהדרגה הראשונה, לא איש מהדרגה השנייה. אולי דרגה שלישית, דרגה רביעית, דרגה שישית, משהו כזה. אמנם הם יכולים להיטהר.
התהליך היחיד הוא תנועה זו לתודעת קְרּישְׁנַּה. כל אחד יכול להיטהר. מָאםּ הי פָּארְתְהַה וִיַפָּאשְׂרִיתְיַה יֵה 'פּי סְיוּהּ פָּאפַּה-יוֹנַיַהּ (בּ.ג. 9.32). הם נקראים פָּאפַּה-יוֹני, נולדו במשפחה מדרגה נמוכה, חטאה. פָּאפַּה-יוֹני. קְרּישְׁנַּה אומר: יֵה 'פִּי סְיוּהּ פָּאפַּה-יוֹניהּ. לא חשוב איזה סוג של פָּאפַּה-יוֹני - מָאםּ הי פָּארְתְהַה וְיַפָּה... "אם מישהו מוצא מקלט בי, אז..." - המקלט הזה אפשרי משום שהנציג של קרישנה פּוֹרֵשׂ את הֶחָסוּת - אז אין מחסור - פשוט יש למצוא בו את המקלט. זה הכל.
בדיוק כפי שהמשימה של צַ'יתַנְיַה מַהָאפְּרַבְּהוּ היא ליצור את הֶחָסוּת הזאת. "לכו בכל מקום." אָמָארַה אַגְ'נָֿאיַה גוּרוּ הַנָֿה תָארַה' אֵי דֵשַׂה (צ'.צ'. מַדְהְיַה 7.128). "לך." הוא נהג לשלוח את ניתְיָאנַנְדַה פְּרַבְּהוּ, הַרידָאסַה טְהָאקוּרַה, ו..., כדי לפרוש חסות, "נא זמרו הַרֵא קְרּישְׁנַּה. נא זמרו הַרֵא קְרּישְׁנַּה. נא התמסרו לְקְרּישְׁנּה."
גם היה קהל ברחוב. ניתְיָאנַנְדַה פְּרַבְּהוּ וְהַרִידָאסַה טְהָאקוּרַה ראו, והם שאלו: "מה פֶּשֶׁר קהל זה?" - "לא, ישנם שני אחרים, גַ'גַי וּמַדְהַי, מאוד בעייתיים. הם שתיינים, רודפי-שמלות ואוכלי-בשר, ומעצם הֵיוֹתם, תמיד יוצרים צרות." אז ניתְיָאנַנְדַה פְּרַבְּהוּ מיד החליט: "למה לא לגאול אנשים אלו תחילה? אז שם הריבון שלי ישתבח. שמו של צַ'יתנְיַה מַהָאפְּרַבְּהוּ יתהלל."
זה העסק של התלמיד, כיצד להלל את המורה הרוחני, פַּרַמְפַּרָא. אני אשבח את המורה הרוחני שלי, אתה תהלל את המורה הרוחני שלך, אם נעשה פשוט זאת, להלל, אז קְרּישְׁנַּה ישתבח. זאת הייתה ההחלטה של ניתְיָאנַנְדַה פְּרַבְּהוּ, "למה לא לגאול את הנשמות הנפולות הללו קודם?" משום שהמשימה של צַ'יתַנְיַה מַהָאפְּרַבְּהוּ היא לגאול את הנשמות הנפולות. ו... ואין מחסור בנשמות נְפוּלוֹת בעידן הזה.
- פַּתיתַה-פָּאוַנַה-הֵתוּ תַוַה אַוַתָארַה
- מוֹ סַמַה פַּתיתַה פְּרַבְּהוּ נָא פָּיבֵּה אָרַה
נַרוֹתְתַמַה דָאסַה טְהָאקוּרַה שׂם עצמו בכפות רגלי הלוטוס של צַ'יתַנְיַה מַהָאפְּרַבְּהוּ: "אלי היקר, מטרתך כשאתה בא על פני האדמה היא, לגאול את הנשמות הנפולות. אלא שאני הוא הנמוך בין הנשמות הנפולות. אז הבקשה שלי קוֹדֶמֶת. נָא גְאָל אותי." מוֹ סַמַה פַּתיתַה פְּרַבְּהוּ נָא פָּיבֵּה אָרַה - "אתה, הנחישות שלך היא לגאול את אלה שנפלו. אז אני אישׁ-נַפוּל ממחלקה ראשונה. נא קבל אותי."
אז קַלי-יוּגַה, אנשים סובלים. הם כולם נְפוּלִים, אוכלי-בשר, שתיינים, כולם מדרגה חמישית, שישית. הם נפוחים מגאווה, אלא שהם למעשה מדרגה חמישית, שישית ואף עשירית, וכלל לא נְעימֵי-הֲליכוֹת. לכן הַגּוּרוּ מַהָארָאגַ'ה שלי נהג לומר "איש נָעִים-הֲליכוֹת לא יכול לחיות פה. החברה כה מזוהמת." ו... אבל, ההזדמנות היא לשרת את צַ'יתַנְיַה מַהָאפְּרַבְּהוּ. כי החברה כה נְפוּלָה, לכן יש הזדמנות טובה לשרת את צַ'יתַנְיַה מַהָאפְּרַבְּהוּ. כיוון המטרה בבואו של צַ'יתנְיַה מַהָאפְּרַבְּהוּ היא לגאול את הנשמות הַנְּפוּלוֹת הללו. אז יש לכם את ההזדמנות לשרת את שְׂרִי צַ'י..., לרצות את שְׂרִי צַ'יתַנְיַה מַהָאפְּרַבְּהוּ משום שהוא רצה שהנשמות הנפולות תיגָאֵלְנָה.
קְרּישְׁנַּה גם רצה - יַדָא יַדָא הי גְלָאניר בְּהַוַתי בְּהָארַתַה, דְהַרְמַסְיַה גְלָאניר בְּהַוַתי בְּהָארַתַה. קְרּישְׁנַּה בא... זה... העסק של אלוהים ממשיך ככה. הוא מאוד קצר-רוח לגאולת כֹּל הַסִּכְלִים הללו, הנרקבים בעולם החומרי הזה. קרישנה תמיד קצר-רוח. הוא בא בעצמו. הוא בא כְּדָבֵק. הוא בא, שולח את מְשַׁרְּתוֹ להלכה ולמעשה, את בנו להלכה ולמעשה.
אז זה העניין של קְרּישְׁנַּה, לגאול את כל הנשמות הַנְּפוּלוֹת. לכן אלה הן ההזדמנויות. הַיּוֹגיוֹת, הַיּוֹגים, הם מטילים בכל העולם. רק בעונת הגשמים הם נהגו לנוח. לא שבעונות אחרות רק אכילה ושתיה. לא. משום שבעונה הגשומה, במסע, ישנה אי-נוֹחוּת - לכן רק ארבעה חודשים.
אז במהלך ארבעה חודשים, היכן שֶׁשָּׁהוּ, פשוט משום ששורתו על ידי מישהו, כמו נער משרת, זה זכה בגאולה. לא הייתה שום שאלה של הטפה. פשוט על ידי ההזדמנות לשרת, הנשמות הַמּוּתְנוֹת נִגְאָלוּ. אבל עליך להיות כשיר בעמדה, לא לקבל שירות בחינם. וָלֹא, תלך לגיהינום.
אם אתה למעשה בעמדה רוחנית, במתן מעט הזדמנות לאחרים לשרת אותך, אֵלֶּה יגאלו. אין שאלה של הבנה של הפילוסופיה. דָבֵק צריך להיות כֹּה מושלם. השיטה היא, איפוא, מרגע שמישהו רואה דָבֵק, הוא משתטח אפיים ארצה ואוחז ב..., נוגע בכפות רגליו. זו המערכת. מפני שעל ידי המגע בכפות הרגליים... מַהַת-פָּאדַה-רַג'וֹ-'בְּהישֵׁקַם. - אם מישהו מתעלה למעשה לחיים רוחניים והוא, נוטל, האנשים נוטלים את ההזדמנות לגעת בכפות רגלי הלוטוס שלו, הוא נעשה לְדָבֵק. זה הוא התהליך.