HE/Prabhupada 0145 - אנו מוכרחים לקבל צורה זו או אחרת של חישול-מרצון
הרצאה על שׂ.ב. 3.12.19 - דָאלָאס, 3 בְּמֵרְץ, 1975
חירות איננה באה כֹּה מֵאֵליה. ממש כפי שאתה חולה. אתה תחת שליטה של חום או מצב מכאיב אחר, תחת מחלה כלשהי. אז עליך לעבור סיגופים כלשהם. ממש כפי שאתה סובל מכוויה כלשהי על הגוף. היא מכאיבה מאוד. אז, על מנת לרפא אותה, עליך לעבור את ההליך הניתוחי, אם ברצונך להירפא. לכן תַפַּסָא. זו תַפַּסָא. תַּפַּה הוא מצב מכאיב, תַפַּה.
ממש כמו טמפרטורה. אם שמים אותך בטמפרטורה גבוהה, 43 מעלות, היא ממש בלתי-נסבלת עבורך. היא מכאיבה למדי. אפילו לנו ההוֹדים - נולדנו בהודוּ, אקלים טרופי - עדיין, כשטמפרטורה גבוהה מ-37 מעלות, נעשה בלתי-נסבל. ומה עוד לומר עליכם? נולדתם בטמפרטורה שונה. באופן דומה, אנחנו לא יכולים לסבול טמפרטורות נמוכות. אם היא מתחת ל-10 מעלות, היא בלתי-נסבלת עבורנו. אז ישנם אַקְלימִים שונים, טמפרטורות שונות. וּבְקנדה הם סובלניים כלפי 40 מעלות מתחת לָאֶפֶס.
אז שאלה זו של מצב שונה של חיים. אמנם אנו מוּתְנים: טמפרטורה נעימה, טמפרטורה יְרוּדה, קור מתון. אבל אנו יכולים להתאמן כלפי כל סוג של חיים מוּתנִים. יכולת זו יש לנו. ישנה אמרה בֶּנְגָלית: שַׂרִירֵה נַה מַהָאשַׂיַה יַה סַהַבֵּה תַיַה סַיַה, משמעותה "הגוף הוא," פירושו "הוא יכול לשאת בכל מצב, בהינתן ואתה מְאוּמָּן לכך." זה לא, שאם אתה תחת מצב מסוים, והוא משתנה, יֵעָשֶׁה הוא כֹּה בלתי-נסבל עד שאינך יכול לחיות. לא. אם אתה מתאמן...
בדיוק כמו בימינו איש איננו הולך. בעבר הם היו הולכים להרי הַהימָאלַיַה, ושם קר מאוד. וְהַתַּפַּסְיַה... ישנו אימון, שיטה: בחום גבוה וצורב האדם הקדוש או החכמים, הם יציתו אש מסביב. כבר שׁוֹכֶנֶת טֶמְפֵּרָטוּרה גבוהה, והם עוד יְלַבּוּ אש מסביב וכך ימשיכו, מדיטציה. זו תַפַּסְיַה. אלו פְּריטֶיהָ של התַפַּסְיַה. ישנו חום צורב והם יסדרו ככה. שׂוֹרֵר קוֹר צוֹבֵט, מצמרר, פחות מ-37 מעלות, והם יצללו מתחת למים הללו עד כיסוי הגוף וישקעו במדיטציה. אלו פריטיה של הַתַּפַּסְיַה.
אז להבנת אלוהים אנשים בעבר נהגו לעבור סוגים מעין אלה של סיגופים, וברגע הנוכחי אנוּ כֹּה נְפוּלִים, שאיננו מסוגלים לשאת את ארבעת העקרונות הָאֵלֶּה? האמנם, זה קשה מאוד? אנו שָׂמִים איזו תַפַּסְיַה, "אל תתענג על הדברים האלה. בלי מין בלתי-סדיר, בלי שיכרון-חושים, בלי אכילת-בשר, בלי הימורים." אלו פּריטיה של התַפַּסְיַה להתקדמות בתודעת קְרּישׁנַּה.
האם זה קשה מאוד? כלל לא קשה. אם אדם יכול להתאמן, לשקוע בתוך המים עד הצוואר אף בקור צובט ומצמרר, זה קשה יותר לוותר על מין בלתי-סדיר ואכילת-בשר ושיכרון-חושים? אנחנו לא מייעצים, "בלי מין." מין ללא-מסגרת. אז היכן הקושי? אבל העידן הזה כה נָפוּל שאף בַּתַּפַּסְיַה העיקרית הזאת, על פּריטיה, אנחנו מְבָעֲתִים וּבוֹחֲלִים. זה הקושי.
אבל אם אתה רוצה להבין את אלוהים, כפי שנאמר כאן, תַפַּסַיוַה: רק באמצעות תַפַּסְיַה, רק דרך החישול-מרצון, אדם מסוגל להבין. אחרת לא. אחרת, זה לא אפשרי. לכן משתמשים במילה הזאת, תַפַּסַיוַה. תַפַּסָא אֵוַה: "רק דרך תַפַּסְיַה." אין אמצעים אחרים - תַפַּסָא אֵוַה פַּרַם. פַּרַם משמעותו העליון. אם אתה רוצה להבין את העליון, את המוחלט, אז עליך להסכים לסוג מסוים של תַפַּסְיַה. אחרת, זה לא אפשרי. על הַתַפַּסְיַה להיות קטנה והתחלתית.
בדיוק כמו אֵקָאדַשִׂי. גם זה מִפְּרִיטֶיהָ של התַפַּסְיה. למעשה בימי האֵקָאדַשִׂי לא ניקח למעשה מזון, גם לא נשתה מים. אבל בחברה שלנו אנחנו לא כל כך עושים באופן קפדני. אנחנו אומרים, "אֵקָאדַשִׂי, אל תיקח דגני מאכל. קח מעט פירות, חלב." זו תַפַּסְיַה. אז איננו יכולים לבצע תַפַּסְיַה זאת? אם איננו מוכנים לקחת על עצמנו תַפַּסְיַה שֶׁבְּקָלוּת, בְּקְלילוּת רבה ניתן לבצע, אז כיצד נוכל לצפות לשוב הביתה, הביתה לאלוהות? לא, אין זאת אפשרות.
לכן כאן זה נאמר: תַפַּסַיוַה, תַפַּסָא אֵוַה. אֵוַה משמעותו בְּוָדָאוּת. אתה מוכרח. כעת, מביצועה של תַפַּסְיַה זו, של הסיגופים, האם אתה מפסידן? אתה אינך מפסידן. עתה, כל מי שיבוא מבחוץ, הם יראו בחברה שלנו, החברים שלנו, בנים ובנות. הם יאמרו, "פנים קורנות." לא כן? הם חדי-אבחנה.
כומר אחד בבגדים פשוטים... נסעתי מִלוֹס אָנְגֵ'לֶס לְהָוָואִי. כומר אחד, הוא פנה אלי במטוס. אז הוא ביקש את רשותי, "אני יכול לדבר איתך?" "כן, למה לא?" אז השאלה הראשונה שלו הייתה "אני רואה את התלמידים שלך קורנים מאוד. כיצד זה נעשה?" הוא כֵּן. אז היכן הַאֲבֵדָה? באמצעות לקיחה לדבר, על ידי ביטול של הדברים הללו כולם, פעילויות חטאות, איננו מפסידנים.
אנו יכולים לחיות חיים מאוד פשוטים. אנו יכולים לשבת על הרצפה, אנחנו יכולים לשכב על הרצפה. אנו לא זקוקים להרבה רהיטים, אף לא לכמות גדולה של לבוש אופנתי. אז תַפַּסְיַה נדרשת. אם אנו רוצים להתקדם בחיים רוחניים, עלינו לקבל סוג מסויים של תַפַּסְיה. בְּקַלי-יוּגַה איננו יכולים לקבל סוג חָמוּר כזה של תַפַּסְיַה כמו בַּקּוֹר, צוללים מטה, תחת מים, לעתים טובעים או לפעמים עָד מידה כזאת, ואז עושים מדיטציה או מזמרים הַרֵא קְרּישְׁנַּה. זה לא אפשרי. המינימום. אז תַפַּסְיַה צריכה להיות שם.
אז עלינו לקבל מן הפסוק הזה שעל סוג מסוים של תַפַּסְיַה להתבצע אם אנו רציניים לגבי הבנת אלוהים. זה רצוי.