HE/Prabhupada 0202 - מי יכול לאהוב טוב יותר מן המזמין והמסביר?
הליכת בוקר -- 17 במאי, 1975, פֵּרְת'
אַמוֹגְהַה: היענים טומנים את הראש שלהם באדמה.
פְּרַבְּהוּפָּאדַה: כן.
פַּרַמַהַמְּסַה: אבל בטח יש התקדמות כי המון אנשים מצטרפים לתנועת הַרֵא קְרּישְׁנַּה.
פְּרַבְּהוּפָּאדַה: אלה עושים התקדמות אמיתית - בְּהַוַה-מַהָא-דָאוָאגְני-נירְוָאפַּנַּם. הדאגות החומריות של אלה תסתיימנה. אלה עושים התקדמות. צֵ'תוֹ-דַרְפַּנַּה-מָארְגַ'נַםּ בְּהַוַה-מַהָא-דָאוָאגְני-נירְוָאפַּנַּם (צ'.צ'. אַנְתְיַה 20.12): בעזרת חזרה על המנטרה הַרֵא קְרּישְׁנַּה הלב שלהם יתנקה, ומרגע שזה יהיה לגמרי נקי, הבעיות של קיום חומרי תסתיימנה - לא תהיינה יותר חרדות.
פַּרַמַהַמְּסַה: הם נראים מאושרים, אבל... הַדְּבֵקִים של קְרּישְׁנַּה נראים מאושרים, אבל הם לא עושים הרבה עבודה מעשית. הם תמיד שרים ורוקדים ומבקשים כסף כלשהו. אבל הם לא עובדים עבודה מעשית. אנו עושים המון דברים מעשים.
פְּרַבְּהוּפָּאדַה: לרקוד זה לא לעבוד? ולכתוב ספר זה לא לעבוד? למכור ספר זה לא לעבוד? מה זה לעבוד אז? מְמ? כמו קוף קופץ? כן? זה לעבוד?
אַמוֹגְהַה: אבל אנחנו עוזרים לאנשים בצורה מעשית כמו בבית חולים או לאלכוהוליסטים...
פְּרַבְּהוּפָּאדַה: לא, מה... איך אתה עוזר? אתה חושב שאם מישהו ילך לבית חולים הוא לא ימות? וכיצד אתה עוזר? אתה חושב שאתה עוזר.
אַמוֹגְהַה: אבל הוא חי יותר זמן.
פְּרַבְּהוּפָּאדַה: זו טיפשות. כמה זמן אתה תחייה? כשהמוות יבוא, אתה לא תחיה עוד רגע אחד יותר. כשאדם עומד למות, החיים שלו הסתיימו. ההזרקה, התרופה שלך יכולים לתת לו דקה אחת יותר של חיים? יש תרופות כאלה?
אַמוֹגְהַה: ובכן, זה נראה שיש.
פְּרַבְּהוּפָּאדַה: לא...
אַמוֹגְהַה: לפעמים כשהם נותנים תרופות אז הם חיים יותר זמן.
פַּרַמַהַמְּסַה: הם אומרים שבשכלול השתלות הלב הם יוכלו לגרום לאנשים לחיות...
פְּרַבְּהוּפָּאדַה: הם יכולים לומר, הם... כיוון שאנו רואים בהם טיפשים, למה שאאמין למילים שלהם? עלינו לשקול לראות אותם כשוטים, זה הכל. (מישהו צועק ברקע. פְּרַבְּהוּפָּאדַה נובח עליו) (צחוק) עוד שוטה. הוא נהנה מהחיים. אז העולם מלא בהם. אכן צריכים אנו להיות פסימיים בתכלית, בכלל לא אופטימיים לגבי העולם הזה. אלא אם תיעשה פסימי, לא תוכל לחזור בחזרה הביתה. אם יש לך קצת משיכה לעולם הזה - "הוא טוב" - אז אתה מוכרח להישאר פה. כן. קְרּישְׁנַּה הוא כֹּה קפדני.
פַרַמַהַמְּסַה: אבל ישוע אמר: "אהוב את אחיך כמו את עצמך". אז אם אנו אוהבים את אחינו...
פְּרַבְּהוּפָּאדַה: אנו אוהבים. אנחנו נותנים תודעת קְרּישְׁנַּה. זה אהבה, אהבה אמיתית. אנחנו נותנים לו חיי נצח, אושר נצחי. אם אנחנו לא אוהבים אותם, למה אנחנו עוברים כל כך הרבה צרות? המזמין והמסביר חייב לאהוב אנשים. אחרת למה הוא עושה את זה? הוא יכול לעשות את זה בשביל עצמו בביתו. למה הוא עובר כל כך הרבה צרות?
למה בגיל 80 שנה באתי לכאן אם אני לא אוהב? מי יכול לאהוב יותר טוב מן המזמין והמסביר? הוא אוהב אפילו את החיות. לכן הם מסבירים: אל תאכלו בשר. האם הם אוהבים את החיות, הטיפשים? הם אוכלים, והם אוהבים את המדינה שלהם, זה הכל. אף אחד לא אוהב. זה פשוט עינוג חושים. אם מישהו אוהב, יש לו תודעת קְרּישְׁנַּה, זה הכל.
שוטים כולם. הם רודפים אחרי עינוג החושים של עצמם, והם ישימו שלט: אני אוהב את כולם. זה העניין שלהם. אמנם שוטים מקבלים: הוֹ, האדם הזה מאוד נדבן. הוא לא אוהב אף אדם, אלא רק את החושים. זה הכל. העבד של החושים, זה הכל.