HE/Prabhupada 0226 - להפיץ את השם, התהילה, הפעולות, היופי ואהבת האל
הרצאה -- לוס אנג'לס, 18 במאי, 1972
מעשית, קְרּישְׁנַּה איננו פה בעולם החומרי. ממש כמו איש גדול, בית החרושת שלו פועל, העסק שלו זורם, אבל אין זה מן ההכרח שיהיה נוכח שם. באופן דומה, האון של קְרּישְׁנַּה פועל. הסייענים שלו, כל כך הרבה אלים-למחצה, הם עובדים. הם מתוארים בַּשָׂאסְתְרַה. בדיוק כפי השמש. שמש היא הסיבה הפרקטית של ההתממשות הקוסמית הזו. זה מתואר בַּבְּרַהְמַה-סַמִּהיתָא
- יַצ'-צַ'קְשׁוּר אֵשַׁה סַויתָא סַקַלַה-גְרַהָאנָאםּ
- רָאגָ'א סַמַסְתַה-סוּרַה מֻוּרְתיר אַשֵׂשַׁה-תֵגַ'ה
- יַסְיָאגְ'נַֿיָא בְּרַהְמַתי סַמְבְּהְרּיתַה-קָאלַה-צַ'קְרוֹ
- גוֹוינְדַם אָאדי-פּוּרוּשַׁםּ תַם אַהַםּ בְּהַגָ'אמי
גוֹוינְדַה, השמש מתוארת, אחת מן עיניו של אלוהים. הוא רואה הכל. אינך יכול להסתיר עצמך מראייתו של האל, כשם שאינך יכול להחביא את עצמך מאור השמש. אז, בדרך זו, שמו של אלוהים, יכול להיות כל שם שהוא... וזה מוסגר בספרות הַוֵּדית שלאלוהים יש הרבה שמות, אמנם השם קְרּישְׁנַּה הוא הראשי. מוּקְהְיַה. מוּקְהְיַה פירושו עיקרי. וזה מוסבר באופן נחמד מאוד: "שובה לב-כל." בכל כך הרבה דרכים הוא שובה-לב. אז שם אלוהים... התנועה הזו לתודעת קְרּישְׁנַּה מפיצה את שם אלוהים, תהילתו של אלוהים, פעולותיו של אלוהים, היופי של אלוהים, אהבת אלוהים. הכל. כפי שיש לנו דברים רבים בעולם החומרי, כולם - הם בְּקְרּישְׁנַּה. כל דבר שיש לך.
ממש כמו פה, התכונה הבולטת ביותר בעולם החומרי היא משיכה מינית. אז זה נמצא שם בְּקְרּישְׁנַּה. אנו סוגדים לְרָאדְהָא וּקְרּישְׁנַּה, משיכה. אמנם המשיכה ההיא והמשיכה הזאת אינן אותו הדבר. זו אמיתית ופה זה אינו אמיתי. אנו גם מתעסקים עם כל דבר שנוכח בעולם הרוחני, אלא שזו רק השתקפות. אין לזה ערך אמיתי. ממש כמו בחנות החייט, לעתים ישנן כל כך הרבה בובות יפות, ילדה יפה עומדת. אמנם לאיש לא איכפת לתת מבט. מפני שכולם יודעים "זה לא נכון. כמה יפה שזה יכול להיות, זה לא אמיתי." אך אישה חיה, אם היא יפה, כל כך הרבה אנשים רואים אותה. מפני שזה אמיתי. הנה דוגמא. כאן החי-לכאורה הוא גם מת, מפני שהגוף הוא חומר. הוא גוש של חומר. מרגע שהנשמה יוצאת מתוך אותה אישה יפה, איש איננו דואג לראותה. כיוון שאין לזה ערך מעבר לבובה בחלון-הראווה של חנות החייט. אז הגורם האמיתי מחד הוא הנשמה, ומאידך כיוון שהכל פה עשוי מחומר מת, אין זה אלא חיקוי, השתקפות. הדבר האמיתי הוא בעולם הרוחני.
ישנו עולם רוחני. אלה שקראו בְּהַגַוַד-גִיתָא, הם יכולים להבין. העולם הרוחני מתואר שם: פַּרַס תַסְמָאת תוּ בְּהָאווֹ 'נְיוֹ 'וְיַקְתוֹ 'וְיַקְתָאת סַנָאתַנַהּ (בּ.ג. 8.20). בְּהָאוַהּ פירושו טבע. ישנו טבע אחר מעבר לטבע זה. אנו רואים טבע זה עד גבול השמיים. המדענים, הם מנסים לטוס לכוכב העליון, אמנם הם מחשבים שזה ייקח ארבעים אלף שנה. אז מי הולך לחיות ארבעים אלף שנה, ללכת ולחזור? אבל יש כוכב. אז איננו יכולים אפילו לחשב את האורך והנפח של העולם החומרי, מה לדבר על העולם הרוחני. לכן עלינו לדעת זאת ממקורות סמכותיים. המקור הסמכותי הוא קְרּישְׁנַּה. כיוון שכבר תיארנו, איש אינו חכם יותר או יותר בידע מִקְּרּישְׁנַּה. אז קְרּישְׁנַּה מעניק יעד זה, פַּרַס תַסְמָאת תוּ בְּהָאוֹו 'נְיוֹ (בּ.ג. 8.20). "מעבר לעולם החומרי זה ישנם עוד שמיים רוחניים." ישנם גם כוכבים רוחניים רבים מספור. ואילו שמיים אלה רחוקים, רחוקים בהרבה משמיים אלו. הם רבע בלבד. ואילו העולם הרוחני הוא שלושה-רבעים. זה מתואר בַּבְּהַגַוַד-גִיתָא, אֵקָאמְּסֵנַה סְתְהיתוֹ גַ'גַת (בּ.ג. 10.42). זה רק רבע אחד, העולם החומרי הזה. העולם הרוחני האחר הוא שלושה רבעים. נאמר שהבריאה של אלוהים היא מאה. זה רק עשרים-וחמישה אחוז; שבעים-וחמישה אחוז הם שם. באופן דומה, גם ישויות החיים, שבר של אחוז קטן מאוד מישויות החיים הוא פה. ואילו שם, בעולם החומרי, נמצא הרוב הגדול.