HE/Prabhupada 0478 - הנה מקלט טלוויזיה בלב
הרצאה - סיאטל, 18 באוקטובר, 1968
פְּרַבְּהוּפָּאדַה: גוֹוינְדַם אָאדי-פּוּרוּשַׁםּ תַם אַהַםּ בְּהַגָ'אמי.
דבקים: גוֹוינְדַם אָאדי-פּוּרוּשַׁםּ תַם אַהַםּ בְּהַגָ'אמי.
פְּרַבְּהוּפָּאדַה: אז אנחנו מוקירים את גוֹוינְדַה, אישיות אלוה העילאי, האישיות המקורית. צליל זה, גוֹוינְדַם אָאדי-פּוּרוּשַׁםּ תַם אַהַםּ בְּהַגָ'אמי, מגיע אליו. הוא שומע. אינכם יכולים לומר שהוא לא מקשיב. ניתן להגיד זאת? לא. במיוחד בעידן המדעי, כשטלוויזיה, הודעות רדיו משודרות, אַלְפֵי אלפים של קילומטרים הרחק מכאן, ואתם מסוגלים לשמוע, כעת למה לא... למה שֶׁקְּרּישְׁנַּה לא יוכל לשמוע את התפילה, התפילה הכנה שלכם? איך אפשר בכלל לומר כך? אין אדם שיכול להכחיש זאת. אז, פְּרֵמָאנְֿגַ'נַה-צְ'צְ'הוּריתַה-בְּהַקְתי-וילוֹצַ'נֵנַה סַנְתַהּ סַדַיְוַה הְרּידַיֵשׁוּ וילוֹקַיַנְתִי (בּס. 5.38). בדיוק כמו שמרחק אלפים ואלפים של קילומטרים מכאן, עוברת התמונה בטלוויזיה, או צליל מכשיר הרדיו, באותו האופן, אם תכינו את עצמכם, תוכלו לראות את גוֹוינְדַה. זה לא קשה. זה מופיע בַּבְּרַהְמַה-סַמְּהִיתָא, פְּרֵמָאנְֿגַ'נַה-צְ'צְ'הוּריתַה-בְּהַקְתי-וילוֹצַ'נֵנַה. פשוט צריך להכין את העיניים, את הַמֶּחְשָׁב בצורה הזו. והנה לו מקלט טלוויזיה, בתוך הלב שלנו. זו שלמות היוֹגַה. זה לא שצריך לרכוש איזו מכונה, או מכשיר טלוויזיה. זה הינו שם, ואלוהים גם הוא שם. אנחנו יכולים לראות, לשמוע, לדבר, בהנחה והמכשיר נמצא אצלנו. יש לתקן אותו, זה הכל. תהליך השיקום הוא תודעת קְרּישְׁנַּה. מלבדו, הכל מסופק, נתון ושלם, מארז שלם של המכשיר, כבר נמצא בתוכנו. ובדיוק כמו שלצורך תיקון, דרוש טכנאי מומחה, באותו האופן, אנו זקוקים לעזרה ממומחה כלשהו. אז תראו שהמכשיר שלנו עובד. זה לא קשה להבין. איש אינו יכול לומר שזה בלתי אפשרי. גם הַשָּׂאסְתְרַה מגיעה אלינו משמיעה. סָאדְהוּ שָׂאסְתְרַה, גוּרוּ וָאקְיַה, תִינֵתֵא קַרייַה אַיְקְיַה. הבנה רוחנית יכולה לבוא לשלמות, בשלושה תהליכים מקבילים. סָאדְהוּ. סָאדְהוּ פירושו אנשים קדושים, שהם נשמות מוארות, סָאדְהוּ. וְשָׂאסְתְרַה. שָׂאסְתְרַה פירושה כתובים, כתובים מוסמכים, כתובים וֵדיים, שָׂאסְתְרַה. סָאדְהוּ, שָׂאסְתְרַה וגוּרוּ, מורה רוחני. שלושה קווים מקבילים. אם תשימו את המכונית או כלי הרכב בשלושה קווים מקבילים אלו, המכונית תיסע ישר לִקְּרּישְׁנַּה. תִינֵתֵא קַרייָא אַיְקְיַה. כמו שעל פסי הרכבת יש שני פסים מקבילים. אם הם מסודרים, הרכבת מגיעה ליעדה באופן חלק מאוד. גם פה, ישנם שלושה פסים מקבילים - סָאדְהוּ, שָׁאסְתְרַה, גוּרוּ: אדם קדוש, החברה של האדם הקדוש, קבלת מורה רוחני מוסמך, ואמונה בכתובים. זה הכל. אז הרכבת תיסע בצורה נחמדה וחלקה, בלי שום הפרעה. סָאדְהוּ שָׁאסְתְרַה גוּרוּ וָאקְיַה, תִינֵתֵא קַרְייַה אַיְקְיַה.
אז כאן בַּבְּהַגַוַד-גִיתָא, אישיות אלוה העילאי מסביר את עצמו, קְרּישְׁנַּה. אז אם תגיד, "כיצד אני יכול להאמין שֶׁקְרּישְׁנַּה אמר? מישהו כתב בשמו של קרישנה, 'קרישנה אמר', 'אלוהים אמר.'" לא. זאת נקראת שושלת מורים. אתם תראו שבספר הזה, בְּהַגַוַד-גִיתָא, קְרּישְׁנַּה, מה שֶׁקְּרּישְׁנַּה אמר, וכיצד אַרְג'וּנַה הבין. דברים אלו מתוארים שם. וְסָאדְהוּ, האיש הקדוש, החל מִוְּיָאסַדֵוַה, נָארַדַה, דרך אָאצָ'ארְיוֹת מרובים, רָאמָאנוּגָ'אצָ'ארִיַה, מַדְהְוָאצָ'ארְיַה, וישְׁנּוּ סְוָאמִי, ואחרון, צַ'יְתַנְיה הריבון, בדרך הזו, הם קיבלו: "כן, זה נאמר מפי קְרּישְׁנַּה." אז זו ההוכחה. אם אנשים קדושים קיבלו... הם לא הכחישו. ברי סמכא, הם קיבלו כך, "כן." אלו הם המכונים סָאדְהוּ. ומאחר וְסָאדְהוּ, אנשים קדושים, קיבלו זאת, לכן אלו הכתובים. זה הוא המבחן. בדיוק כמו... כמו בחיי היום-יום. כשעורכי דין מקבלים איזשהו ספר, מובן שזהו ספר החוק. אתה לא יכול לומר, "כיצד יכול אני לקבל שזהו החוק?" הראיה היא, שעורכי דין מקבלים זאת. רופאים... אם רופאים מוסמכים מקבלים, זו סמכות רפואית. באותו האופן, אם אנשים קדושים מקבלים את בְּהַגַוַד-גִיתָא כחלק של הכתובים, אין באפשרותנו להכחיש. סָאדְהוּ שָׂאסְתְרַה: אנשים קדושים וכתובים, שני דברים, ועם מורה רוחני, שלושה, שלושה פסים מקבילים, שמקבלים את הַסָּאדְהוּ והכתובים. סָאדְהוּ מאשש את הכתובים, ואילו המורה הרוחני מקבל את הכתובים. תהליך פשוט. אז הם לא באי-הסכמה. מה שדובר בכתובים מקובל על האדם הקדוש, ומה שדובר בכתובים, המורה הרוחני מסביר רק את זה. זה הכל. הכתובים הם אמצעי נאות. בדיוק כְעִם עורך הדין וְהַמִּדַּיְנים - החוק מתגלה לאורו של ספר החוקים. באופן דומה, המורה הרוחני, הכתובים... אדם קדוש הוא מי שמאשש את המסקנה הַוֵּדית, מי שמקבל. כתובים אינם אלא, מה שמקבל האדם הקדוש. מורה רוחני הוא מי שהולך בעקבות הכתובים. אז דברים ששווים לאותו דבר, שווים זה לזה. אמת זו אקסיומטית. אם יש לך מאה דולר, ולאיש אחר יש מאה דולר, ואם יש לי מאה דולר, אז אנו כולנו שווים. באופן דומה, סָאדְהוּ שָׁׂאסְתְרַה גוּרוּ וָאקְיַה, כששלושת הקווים המקבילים הללו מסכימים זה עם זה, אז החיים הם הצלחה.