HE/BG 1.44: Difference between revisions
(Bhagavad-gita Compile Form edit) |
(No difference)
|
Revision as of 16:52, 12 September 2017
פסוק 44
- אַהוֹ בַּתַה מַהַת פָּאפַּםּ קַרְתוּםּ וְיַוַסיתָא וַיַם
- יַד רָאגְ׳יַה-סוּקְהַה-לוֹבְּהֵנַה הַנְתוּםּ סְוַה-גַ׳נַם אוּדְיַתָאהּ
מילה אחרי מילה
אַהוֹ בַּתַה—אבוי; מַהַת—עצום; פָּאפַּם—עוון; קַרְתוּם—לבצע; וְיַוַסיתָאהּ—נכונים; וַיַם—אנו; יַת—ש-; רָאגְ׳יַה-סוּקְהַה-לוֹבְּהֵנַה—מתוך תשוקה לתענוגות ואושר מלכים; הַנְתוּם—להרוג; סְוַה-גַ׳נַם—את קרובינו; אוּדְיַתָאהּ—אנו נכונים.
תרגום
אבוי, מה מוזר שמתאווים אנו לבצע עוונות נוראים שכאלה. מתוך תשוקה לתענוגות ואושר מלכים, אנו נכונים עתה להרוג את קרובינו.
התעמקות
אדם בעל מניעים אנוכיים נכון למעשי חטא כהריגת אח, אב או אם, ורבות הדוגמאות לכך בתולדות העולם. אולם אַרְג'וּנַה, שהיה דָבֵק צדיק וישר דרך, ומודע תמיד לכללי המוסר, הקפיד להימנע ממעשים שכאלה.