HE/Prabhupada 0113 - קשה מאוד לשלוט בלשון: Difference between revisions
(Created page with "<!-- BEGIN CATEGORY LIST --> Category:1080 Hebrew Pages with Videos Category:Prabhupada 0113 - in all Languages Category:HE-Quotes - 1976 Category:HE-Quotes - Le...") |
m (Text replacement - "ה- ?([0-9]+)" to "$1") |
||
Line 7: | Line 7: | ||
[[Category:HE-Quotes - in India, Vrndavana]] | [[Category:HE-Quotes - in India, Vrndavana]] | ||
<!-- END CATEGORY LIST --> | <!-- END CATEGORY LIST --> | ||
<!-- BEGIN NAVIGATION BAR -- | <!-- BEGIN NAVIGATION BAR -- DO NOT EDIT OR REMOVE --> | ||
{{1080 videos navigation - All Languages|Hebrew|HE/Prabhupada 0112 - | {{1080 videos navigation - All Languages|Hebrew|HE/Prabhupada 0112 - את הדבר שופטים לפי התוצאה|0112|HE/Prabhupada 0114 - גֵ'נְטֶלְמֶן וּשְׁמוֹ קְרּישְׁנַּה שולט בכל השאר|0114}} | ||
<!-- END NAVIGATION BAR --> | <!-- END NAVIGATION BAR --> | ||
<!-- BEGIN ORIGINAL VANIQUOTES PAGE LINK--> | <!-- BEGIN ORIGINAL VANIQUOTES PAGE LINK--> | ||
Line 20: | Line 20: | ||
<!-- BEGIN VIDEO LINK --> | <!-- BEGIN VIDEO LINK --> | ||
{{youtube_left| | {{youtube_left|flwpVoZjzdw|קשה מאוד לשלוט בלשון<br />- פרבהופאדה 0113}} | ||
<!-- END VIDEO LINK --> | <!-- END VIDEO LINK --> | ||
Line 28: | Line 28: | ||
<!-- BEGIN VANISOURCE LINK --> | <!-- BEGIN VANISOURCE LINK --> | ||
'''[[Vanisource:Lecture on SB 5.6.2 -- Vrndavana, November 24, 1976|הרצאה על שׂ.בּ. 5.6.2 -- | '''[[Vanisource:Lecture on SB 5.6.2 -- Vrndavana, November 24, 1976|הרצאה על שׂ.בּ. 5.6.2 -- וְרּינְדָאוַנַה, 24 בנובמבר, 1976]]''' | ||
<!-- END VANISOURCE LINK --> | <!-- END VANISOURCE LINK --> | ||
<!-- BEGIN TRANSLATED TEXT --> | <!-- BEGIN TRANSLATED TEXT --> | ||
אז רַגְהוּנָאתְהַה דָאסַה | אז רַגְהוּנָאתְהַה דָאסַה גוֹסְוָאמִי דָּבַק בעקרונות בקפדנות, צַ'יְתַנְיַה מַהָאפְּרַבְּהוּ דָּבַק גם הוא בקפדנות, וְרֻוּפַּה-סַנָאתַנַה גוֹסְוָאמִי הלכו אף הם בדרך בקפדנות. משום שאין משמע שאדם חי בְּוְרּינְדָאוַנַה עם בגד חתוך קצר, מכאן הפך לכעין רֻוּפַּה גוֹסְוָאמִי. רֻוּפַּה גוֹסְוָאמִי שקע לחלוטין בעיסוקיו. ''נָאנָה-שָׂאסְתְרַה-ויצָ'ארַנַּיְקַה-ניפּוּנַּוּ סַד-דְהַרְמַה-סַמְּסְתְהָאפַּקַוּ לוֹקָאנָאםּ היתַה-קַרינַּוּ''. הם היו בּוְרּינְדָאוַן, אבל הם תמיד חשבו כיצד לעשות טוב לאנשים, לעולם החומרי הזה. בדיוק כמו פְּרַהְלָאדַה מַהָארָאגַ'ה - ''שׂוֹצֵ'ה תַתוֹ וִימוּקְהֵה-צֵ'תַסַה''. | ||
עניינו של ''הַסָּאדְהוּ'' מתמצה בחשיבה על האנשים החומרניים מוּלָּכֵי הַשּׁוֹלָל. הם תמיד חושבים, מתכננים כיצד לרומם אותם, הם סובלים. זה ''סָאדְהוּ. לוֹקָאנָאם היתַה-קָארינַּוּ. סָאדְהוּ'', ולא "שיניתי את לבושי בצורה כזו, וברגש של רחמים ייתנו לי רוֹטי, ואני אוֹכָל וָאֵשָׁן." זה לא ''סָאדְהוּ. סָאדְהוּ...'' | |||
''בְּהַגַוָאן'', קְרּישְׁנַּה, הוא אומר מיהו ''סָאדְהוּ'' : ''אַפּי צֵ'ת סוּ-דוּרָאצָ'ארוֹ בְּהַגַ'תֵה מָאם אַנַנְיַה-בְּהָאק סָאדְהוּר אֵוַה סַה מַנְתַוְיַהּ'' ([[HE/BG 9.30|ב.ג. 9.30]]). זהו ''סָאדְהוּ''. מי שהקדיש את חייו לְקְרּישְׁנַּה, הוא ''סָאדְהוּ''. אפילו לו יש הרגלים רעים... הרגלים רעים, ''סָאדְהוּ'' לא יכול להיות עם הרגלים רעים, כי אם אדם הוא ''סָאדְהוּ'', אַף לוּ במידה ויש לו בהתחלה איזה הרגל רע, הרגל זה יְתוּקַּן - ''שַׂשְׁוַד בְּהַוַתי דְהַרְמָאתְמָא. קְשׁיפְּרַםּ בְּהַוַתי דְהַרְמָאתְמָא שַׁשְׁוַצ'-צְ'הָאנְתיםּ-נִיגַצְ'צְ'הַתי'' ([[HE/BG 9.30|ב.ג. 9.30]]). | |||
אם הוא באמת ''סָאדְהוּ'', ההרגלים הרעים שלו יְתוּקְּנוּ בקרוב מאוד, בקרוב מאוד, שלא ממשיך את ההרגלים הרעים שלו ובו בזמן הוא ''סָאדְהוּ''. זה לא יכול להיות. זה לא ''סָאדְהוּ''. אולי בגלל הרגלי עָבָרוֹ, הוא ביצע איזו טעות. לזאת ניתן לסלוח. אבל אם הוא, בשמו של ''סָאדְהוּ'' ושל אַדָּם משוחרר, ממשיך לעשות אז כל השטויות, הרי זהו רמאי. הוא לא ''סָאדְהוּ''. | |||
''אַפּי צֵ'ת סוּ-דוּרָאצָ'ארוֹ - צֵ'ת, יַדי'', אם, במקרה, זה אפשרי. אבל אם הוא נצמד לתודעת קְרּישְׁנַּה, אז קְשִׁיפְּרַםּ בְּהַוַתי דְהַרְמָאתְמָא שַׁשְׁוַצ'-צְ'הָאנְתיםּ נִיגַצְ'צְ'הַתי. בהתחלה יכולה להיות איזו טעות, אבל עלינו לשאול "אם הטעויות שלי תוּקְנוּ כעת?" מוכרחה להיות עֵירָנוּת. | |||
לעולם אל תבטחו בַּמֶּחְשָׁב. זו ההוראה כאן. בַּמֶּחְשָׁב אין לבטוח. הַגּוּרוּ מַהָארָאגַ'ה שלי נהג לומר "אחרי שתתעורר מהשינה שלך, קח את הנעליים שלך וָהַכֵּה את הַמֶּחְשָׁב מֵאָה פעמים. זה העסק הראשון שלך. וכשתלך למיטה, קח מקל של מטאטא והכה את הַמֶּחְשָׁב מֵאָה פעמים. אז תוכל לשלוט בַּמֶּחְשָׁב. אחרת זה מאוד קשה." אז זה... | |||
ההכאה הזו עם נעליים וּמטאטא זאת ''תַפַּסְיַה'' אחרת. לאנשים כמונו, שאין לנו שליטה על הַמֶּחְשָׁב, עלינו להתאמן ''בַּתַּפַּסְיַה'' הזו, להכות את הַמֶּחְשָׁב עם נעליים ומקל של מטאטא. אז אפשרי לשלוט בו. | |||
''וּסְּוָאמִי'' פירושו מי שיש לו שליטה בַּמֶּחְשָׁב - ''וָאצ'וֹ-וֵגַם, קְרוֹדְהַה-וֵגַם, אוּדַרַה-וֵגַם, אוּפַּסְתְהַה-וֵגַם, מַנַסַה-וֵגַם, קְרוֹדְהַה-וֵגַם, אֵתָאן וֵגָאן יוֹ וִישַׁהֵתַה דְהִירַהּ פְּרּיתְהיוִיםּ סַה שִׂישְׁיָאת'' ([[Vanisource:NOI 1|מֶתֶק הַהוֹרָאָה 1]]). זו ההוראה של רֻוּפַּה גוֹסְוָאמִי. כשאנו יכולים לשלוט ''וָאצ'וֹ-וֵגַם''... זה ''קְרַנְדַנַה-וֵגַם''. (צחוק) הם לא יכולים לשלוט. הם לא מסוגלים לשלוט. לכן הם ילדים. אפשר לסלוח לילד, אמנם אדם בחיים רוחניים, הוא לא מסוגל לשלוט, אין תקווה. אז הוא חסר תקווה. זה צריך להיות תחת שליטתו. ''וָאצ'וֹ-וֵגַם, קְרוֹדְהַה-וֵגַם, אוּדַרַה-וֵגַם, אוּפַּסְתְהַה וֵגַם''. | |||
אבל הדבר החשוב ביותר הוא ''אוּדַרַה-וֵגַם וְגִ'יהְוָה-וֵגַם. גִ'יהְוָה-וֵגַם'', זו נשלטת מאוד. בְּהַקְתיוִינוֹדַה טְהָאקוּרַה אומר "כל החושים שם, אבל מתוכם, ''גִ'יהְוָה'' זו מאוד מסוכנת." ''תָא'רַה מַדְהְיֵה גִ'יהְוָה אַתי לוֹבְּהַמוֹי סוּדוּרְמַתי תָא'קֵה גֵ'תָה קַטְהִינַה סַמְּסָארֵה'' - זה קשה, קשה מאוד לשלוט בלשון. | |||
<!-- END TRANSLATED TEXT --> | <!-- END TRANSLATED TEXT --> | ||
</div> | </div> |
Latest revision as of 18:31, 2 October 2021
הרצאה על שׂ.בּ. 5.6.2 -- וְרּינְדָאוַנַה, 24 בנובמבר, 1976
אז רַגְהוּנָאתְהַה דָאסַה גוֹסְוָאמִי דָּבַק בעקרונות בקפדנות, צַ'יְתַנְיַה מַהָאפְּרַבְּהוּ דָּבַק גם הוא בקפדנות, וְרֻוּפַּה-סַנָאתַנַה גוֹסְוָאמִי הלכו אף הם בדרך בקפדנות. משום שאין משמע שאדם חי בְּוְרּינְדָאוַנַה עם בגד חתוך קצר, מכאן הפך לכעין רֻוּפַּה גוֹסְוָאמִי. רֻוּפַּה גוֹסְוָאמִי שקע לחלוטין בעיסוקיו. נָאנָה-שָׂאסְתְרַה-ויצָ'ארַנַּיְקַה-ניפּוּנַּוּ סַד-דְהַרְמַה-סַמְּסְתְהָאפַּקַוּ לוֹקָאנָאםּ היתַה-קַרינַּוּ. הם היו בּוְרּינְדָאוַן, אבל הם תמיד חשבו כיצד לעשות טוב לאנשים, לעולם החומרי הזה. בדיוק כמו פְּרַהְלָאדַה מַהָארָאגַ'ה - שׂוֹצֵ'ה תַתוֹ וִימוּקְהֵה-צֵ'תַסַה.
עניינו של הַסָּאדְהוּ מתמצה בחשיבה על האנשים החומרניים מוּלָּכֵי הַשּׁוֹלָל. הם תמיד חושבים, מתכננים כיצד לרומם אותם, הם סובלים. זה סָאדְהוּ. לוֹקָאנָאם היתַה-קָארינַּוּ. סָאדְהוּ, ולא "שיניתי את לבושי בצורה כזו, וברגש של רחמים ייתנו לי רוֹטי, ואני אוֹכָל וָאֵשָׁן." זה לא סָאדְהוּ. סָאדְהוּ...
בְּהַגַוָאן, קְרּישְׁנַּה, הוא אומר מיהו סָאדְהוּ : אַפּי צֵ'ת סוּ-דוּרָאצָ'ארוֹ בְּהַגַ'תֵה מָאם אַנַנְיַה-בְּהָאק סָאדְהוּר אֵוַה סַה מַנְתַוְיַהּ (ב.ג. 9.30). זהו סָאדְהוּ. מי שהקדיש את חייו לְקְרּישְׁנַּה, הוא סָאדְהוּ. אפילו לו יש הרגלים רעים... הרגלים רעים, סָאדְהוּ לא יכול להיות עם הרגלים רעים, כי אם אדם הוא סָאדְהוּ, אַף לוּ במידה ויש לו בהתחלה איזה הרגל רע, הרגל זה יְתוּקַּן - שַׂשְׁוַד בְּהַוַתי דְהַרְמָאתְמָא. קְשׁיפְּרַםּ בְּהַוַתי דְהַרְמָאתְמָא שַׁשְׁוַצ'-צְ'הָאנְתיםּ-נִיגַצְ'צְ'הַתי (ב.ג. 9.30).
אם הוא באמת סָאדְהוּ, ההרגלים הרעים שלו יְתוּקְּנוּ בקרוב מאוד, בקרוב מאוד, שלא ממשיך את ההרגלים הרעים שלו ובו בזמן הוא סָאדְהוּ. זה לא יכול להיות. זה לא סָאדְהוּ. אולי בגלל הרגלי עָבָרוֹ, הוא ביצע איזו טעות. לזאת ניתן לסלוח. אבל אם הוא, בשמו של סָאדְהוּ ושל אַדָּם משוחרר, ממשיך לעשות אז כל השטויות, הרי זהו רמאי. הוא לא סָאדְהוּ.
אַפּי צֵ'ת סוּ-דוּרָאצָ'ארוֹ - צֵ'ת, יַדי, אם, במקרה, זה אפשרי. אבל אם הוא נצמד לתודעת קְרּישְׁנַּה, אז קְשִׁיפְּרַםּ בְּהַוַתי דְהַרְמָאתְמָא שַׁשְׁוַצ'-צְ'הָאנְתיםּ נִיגַצְ'צְ'הַתי. בהתחלה יכולה להיות איזו טעות, אבל עלינו לשאול "אם הטעויות שלי תוּקְנוּ כעת?" מוכרחה להיות עֵירָנוּת.
לעולם אל תבטחו בַּמֶּחְשָׁב. זו ההוראה כאן. בַּמֶּחְשָׁב אין לבטוח. הַגּוּרוּ מַהָארָאגַ'ה שלי נהג לומר "אחרי שתתעורר מהשינה שלך, קח את הנעליים שלך וָהַכֵּה את הַמֶּחְשָׁב מֵאָה פעמים. זה העסק הראשון שלך. וכשתלך למיטה, קח מקל של מטאטא והכה את הַמֶּחְשָׁב מֵאָה פעמים. אז תוכל לשלוט בַּמֶּחְשָׁב. אחרת זה מאוד קשה." אז זה...
ההכאה הזו עם נעליים וּמטאטא זאת תַפַּסְיַה אחרת. לאנשים כמונו, שאין לנו שליטה על הַמֶּחְשָׁב, עלינו להתאמן בַּתַּפַּסְיַה הזו, להכות את הַמֶּחְשָׁב עם נעליים ומקל של מטאטא. אז אפשרי לשלוט בו.
וּסְּוָאמִי פירושו מי שיש לו שליטה בַּמֶּחְשָׁב - וָאצ'וֹ-וֵגַם, קְרוֹדְהַה-וֵגַם, אוּדַרַה-וֵגַם, אוּפַּסְתְהַה-וֵגַם, מַנַסַה-וֵגַם, קְרוֹדְהַה-וֵגַם, אֵתָאן וֵגָאן יוֹ וִישַׁהֵתַה דְהִירַהּ פְּרּיתְהיוִיםּ סַה שִׂישְׁיָאת (מֶתֶק הַהוֹרָאָה 1). זו ההוראה של רֻוּפַּה גוֹסְוָאמִי. כשאנו יכולים לשלוט וָאצ'וֹ-וֵגַם... זה קְרַנְדַנַה-וֵגַם. (צחוק) הם לא יכולים לשלוט. הם לא מסוגלים לשלוט. לכן הם ילדים. אפשר לסלוח לילד, אמנם אדם בחיים רוחניים, הוא לא מסוגל לשלוט, אין תקווה. אז הוא חסר תקווה. זה צריך להיות תחת שליטתו. וָאצ'וֹ-וֵגַם, קְרוֹדְהַה-וֵגַם, אוּדַרַה-וֵגַם, אוּפַּסְתְהַה וֵגַם.
אבל הדבר החשוב ביותר הוא אוּדַרַה-וֵגַם וְגִ'יהְוָה-וֵגַם. גִ'יהְוָה-וֵגַם, זו נשלטת מאוד. בְּהַקְתיוִינוֹדַה טְהָאקוּרַה אומר "כל החושים שם, אבל מתוכם, גִ'יהְוָה זו מאוד מסוכנת." תָא'רַה מַדְהְיֵה גִ'יהְוָה אַתי לוֹבְּהַמוֹי סוּדוּרְמַתי תָא'קֵה גֵ'תָה קַטְהִינַה סַמְּסָארֵה - זה קשה, קשה מאוד לשלוט בלשון.