HE/Prabhupada 0119 - הנשמה הרוחנית תמיד רעננה
הרצאה על בּ.ג. 2.10-1 ושיחה -- לוֹס אָנְגֵ'לֶס, 25 בנובמבר, 1968
פְּרַבְּהוּפָּאדַה: כן.
שְׂרִימַתִי: זהו הגיל לשמו איפוא, כאשר הנשמה הרוחנית עוזבת את הגוף, אתה הולך ומזדקן?
פְּרַבְּהוּפָּאדַה: לא, הנשמה הרוחנית לא זקנה. הגוף משתנה, זה התהליך. זה יוסבר:
- דֵהינוֹ 'סְמין יַתְהָה דֵהֵה
- קַוּמָארַםּ יַוּוַנַםּ גַ'רָה
- תַתְהָה דֵהָאנְתַרַה-פְּרָאפְּתיר
- דְהִירַס תַתְרַה נַה מוּהְיַתי
- (בּ.ג. 2.13)
הנשמה הרוחנית יְרוּקַה לָעָד. הגוף משתנה. זה אמור להיות מובן. הגוף משתנה. את זה יכול כל אחד להבין. בדיוק כמו בימי הַיַּלְדוּת שלך הגוף שלך היה... בדיוק כמו הילד הזה, גוף אחר. וכשהילדה הזאת תהיה נערה צעירה, יהיה זה שוב גוף אחר. אבל הנשמה הרוחנית שם בגוף הזה ובגוף ההוא. אז זו ההוכחה שהנשמה הרוחנית לא משתנה, הגוף משתנה. זו ההוכחה. אני חושב על הַיַּלְדוּת שלי. זה אומר שאני אותו "אני" שהייתי בזמן הַיַּלְדוּת שלי, ואני זוכר שֶׁבַּיַּלְדוּת שלי עשיתי את זה, עשיתי את זאת. אבל גוף הַיַּלְדוּת הזה איננו. הוא עָבָר. לכן המסקנה שהגוף שלי השתנה, אבל אני אותו דבר. לא כך? אמת זו פשוטה.
אז, גוף זה ישתנה, עדיין אני אשאר. אני אכנס לגוף אחר, זה לא משנה, אבל אני אשאר - תַתְהָה דֵהָאנְתַרַה-פְּרָאפְּתיר דְהִירַס תַתְרַה נַה מוּהְיַתי (בּ.ג. 2.13). בעוד אני משנה את הגוף שלי אפילו בנסיבות הנוכחיות, באופן דומה, השינוי האחרון לא אומר שאני מת. אני נכנס לאחר... גם זה מוסבר, וָאסָאמְּסי גִ'ירְנָאני יַתְהָה (בּ.ג. 2.22), שאני משתנה. בדיוק כאשר לא הייתי סַנְנְיָאסִי, התלבשתי כמו גֵ'נְטֶלְמֶן. כעת שיניתי את הלבוש שלי. זה לא אומר שֶׁמַתִּי. לא. שיניתי את הגוף שלי, זה הכל. שיניתי את הלבוש שלי.