HE/Prabhupada 0631 - אני קיים לנצח, הגוף הזה לא נצחי
הרצאה על בג. 2.28 - לונדון, 30 באוגוסט, 1973
נקודה אחת בהקשר זה היא שבלילה בשעת החלום אני שוכח את הגוף הזה. לגבי הגוף הזה, בחלום, אני רואה שהלכתי למקום אחר, מדבר עם אנשים אחרים, והמעמד שלי שונה. אבל באותו הזמן אני לא זוכר שהגוף שלי למעשה שכוב על המיטה בדירה ממנה באתי. ברם אנחנו לא זוכרים את הגוף הזה. זו אותה החוויה לכולם. באופן דומה, כשאתה בא שוב, שלב ההתעוררות בבוקר אחרי הקימה מהמיטה, אני שוכח את כל הגופים שלי שיצרתי בחלום. אז איזה מהם נכון? זה נכון? הגוף הזה נכון, או הגוף ההוא? מפני שבלילה אני שוכח את הגוף הזה, וביום אני שוכח את הגוף החולם האחר. אז שניהם לא נכונים. זו פשוט הזיה. אמנם אני לא טועה, כי אני רואה בלילה, אני רואה ביום. מכאן אני נצחי, ואילו הגוף איננו. זאת העובדה. אַנְתַוַנְתַה אימֵא דֵהָא ניתְיַסְיוֹקְתָאהּ שַׂרִירינַּהּ (בג. 2.18). שַׂרִירינַּהּ, בעל הגוף, הוא נצחי, אמנם לא הגוף. בכל כך הרבה דרכים, קְרּישְׁנַּה מסביר על מצבו החומרי של הגוף הזה. אמנם אלו שאינם נבונים, בעלי ידע מועט, בשבילם ההבנה דבר מאוד קשה. אחרת, דברים הם ברורים מאוד. הנקודה היא מאוד ברורה. בלילה אני שוכח את הגוף הזה, וביום אני שוכח את הגוף בלילה. זאת עובדה. באותו האופן, אני שוכח את הגוף מן הגלגול הקודם שלי, תקופת החיים הקודמת, או ייתכן ואינני יודע את הגוף העתידי. בכל זאת אני אוסיף להתקיים, ואילו הגוף עשוי להשתנות, אלא שעלי בכל מקרה לקבל גוף נוסף וזמני. אמנם אני, כפי שאני קיים, משמעו שיש לי גוף. גוף זה רוחני.
אז גוף רוחני קיים, והתקדמות רוחנית פירושה שקודם כל לדעת, את הזהות הרוחנית של האני. בדיוק כמו שֶׁסַּנָאתַנַה גוֹסְוָאמִי הלך לִשְׂרִי צַ'יְתַנְיַה מַהָאפְּרַבּהוּ לאחר שפרש מתפקידו כְּשָׂר. קודם כל הוא אמר, קֵא אָאמי, קֵנֵא אָאמָאיַה גָ'ארֵא תָאפַּה-תְרַיַה: (צ'.צ' מַדְהְיַה 20.102) "בעצם, אני לא יודע מה אני, ולמה אני נתון למצב אומלל זה של חיים." לכן המצב האומלל של החיים הוא הגוף הזה. היות ואני מקבל... גם בחלום. כשאני מקבל גוף נוסף, לעתים אנו מוצאים שעל פסגת במבוק גבוה מאוד או הר גבוה, קורה ואני, נופל למטה. ואני פוחד, לפעמים אני צועק, "עכשיו אני נופל למטה." אז גוף זה, הגוף החומרי, שאני שייך לו, שאני... למעשה, אני לא שייך לאף אחד מן הגופים הללו. יש לי גוף רוחני נפרד.
אז חיי אדם אלו נועדו להבנה זאת, "אני לא הגוף החומרי, יש לי גוף רוחני." אז השאלה הבאה תהיה, "אז מה הפעולה שלי?" בגוף הנוכחי תחת מצב חומרי כלשהו אני חושב, "זה הגוף שלי," והגוף נוצר תחת מצב מסויים של המדינה או המשפחה, לכן, "זאת המשפחה שלי, זאת המדינה שלי, זו האומה שלי." הכל לפי התפיסה הגופנית של החיים. ואם אני לא הגוף הזה, אז ביחס אליו, או שהמשפחה שלי או המדינה שלי או הַחֶבְרָה שלי, או שאר מערכות היחסים שלי, גם הן שקריות כי הגוף כוזב.