HE/Prabhupada 1062 - יש לנו את הנטייה לשליטה בטבע החומרי
19-20 בפברואר, 1966, המבוא לבְּהַגַוד-גִיתא, הרצאה - ניו יורק
אז אנחנו, אנו טועים. כשאנו רואים דברים המתרחשים בטבע הקוסמי, עלינו לדעת שמאחורי ההתממשויות הנפלאות האלו, ישנו מי ששולט. שום דבר לא יכול להתממש, מבלי שיהיה נשלט בדרך כלשהי. זה עניין ילדותי, לא להתחשב בקיומו של השולט בעניינים. בדיוק כמו מכונית מאוד נאה, בעלת מהירות מאוד טובה, ומבנה הנדסי עשוי היטב, ומכונית זו משייטת לה ברחובות. ילד, עשוי לחשוב, "איך המכונית הזאת נוסעת, בלי עזרה מסוס, או מישהו שימשוך אותה?" אלא שאדם שפוי, או אדם בוגר, יודע שלמרות כל המיכון ההנדסי בתוך המכונית, בלי הנהג, היא לא יכולה לזוז. שמבנה הנדסי זה של מכונית, או של תחנת כוח... כעת ברגע הנוכחי, זהו העידן של המכונות, אלא שאנו יודעים לזכור, שמאחורי המכונות, מאחורי הפעולות המופלאות שלהן, ישנו מי שמפעיל. אז הריבון העליון הוא המפעיל, אַדְהִיָקְשַה. הוא האישיות העליונה שתחתו הכל עובד. כעת הגִ'יווֹת, או ישויות החיים, התקבלו על ידי הריבון בבְּהַגַוַד-גִיתָא, כפי שנדע זאת בפרקים המאוחרים, הם התקבלו כחלקים של הריבון העליון. מַמַייוָאמְשׂוֹ גִ'יוַה-בְּהוּתַה (ב.ג. 15.7). אַמְשַׂה פירושו חלקים בלתי-נפרדים. כעת, כפי שאטום של זהב, הוא זהב ביסודו, טיפת מים בים היא מלוחה, באופן דומה, אנו, ישויות החיים, מעצם היותנו חלקיקים של השליט העליון, אִישְׂוָרַה, בְּהַגַוָאן, או קְרִישְׁנַה הריבון, מצויות בנו, אני מתכוון לומר, כמות של טיפה קטנה, מכל האיכויות של הריבון העליון. משום שאנחנו אִישְׂוַרַה כפופים, אִישְׂוַרַה קטנים. אנחנו גם כן מנסים לשלוט. אנחנו רק מנסים, לשלוט בטבע. בימים אלו אנו מנסים למלוך גם בחלל. מנסים לשגר למסלול, חיקוי של כוכבי לכת משלנו. אז הנטייה הזו לשלוט וליצור קיימת משום שכחלקים יש לנו את הנטייה לשלוט, באופן חלקי. אלא שעלינו לדעת שכנטייה, היא לא מספיקה. יש לנו את הנטייה לשלוט בטבע החומרי, לנסות למלוך בטבע החומרי, אלא שאנחנו לא השליטים העליונים. דבר זה מוסבר בבְּהַגַוַד-גִיתָא.
מהו, אם כן, הטבע החומרי? טבע זה גם מוסבר. הטבע, הטבע החומרי, מוסבר בבְּהָגַוַד-גִיתָא כנחות, פְּרַקְרֶתִי נחות. פְּרַקְרֶתִי כפוף, וישויות החיים מוסברות כפְּרַקְרֶתִי עליון. פְּרַקְרֶתִי פירושו זה שנשלט, שנמצא תחת... פְּרַקְרֶתִי, המשמעות האמיתית של פְּרַקְרֶתִי היא נקבה או אישה. כפי שלבעל יש שליטה בפעילויות של אשתו, באופן דומה, גם הפְּרַקְרֶתִי הוא כפוף, נמשל. הריבון, אישיות אלוה העילאי, הוא השולט, ופְּרָקְרֶתִי זה, ישויות החיים וגם הטבע החומרי, שניהם כלולים כפְּרָקְרֶתִי שונים, או נמשלים, נשלטים בידי העליון. אז לפי הבְּהַגַוַד-גִיתָא, ישויות החיים, למרות שהם חלקים לא-נפרדים של הריבון העליון, נחשבים לפְּרַקְרֶתִי. דבר זה מצוין באופן ברור בפרק השביעי של בְּהַגַוַד-גִיתָא, אַפַּרֵייַם אִיתַס תוּ וִידְדְהִי אַפַּרָא (ב.ג. 7.5). טבע חומרי זה הוא אַפַּרָא אֵייַם. אִיתַס תוּ, ומעבר לזה ישנו פְּרַקְרֶתִי נוסף. ומהו הפְּרַקְרֶתִי הנוסף? גִ'יוַה-בּהוּתַה, אלה...
אז פְּרָקְרֶתִי זה, המעמד של פְּרָקְרֶתִי מורכב משלוש איכויות: מידת הטובות, מידת הלהיטות, ומידת הבערות. ומעל למידות אלו, שלושה סוגים של מידות, טובות, להיטות, ואני מתכוון לומר... בורות, ישנו הזמן הנצחי. ישנו זמן נצחי. וע"י שילוב מידות טבע אלו תחת השליטה, תחת מבטו של הזמן הנצחי, יש פעילויות. יש פעילויות, והן נקראות קַרְמַה. פעילויות אלו נעשות מראשית הזמן. אנו נהנים או סובלים, את תוצאות הפעילויות שלנו.