HE/Prabhupada 1063 - הבה נשתחרר מהפעולות והתגובות לכל הפעילויות
19-20 בפברואר, 1966 - המבוא לבְּהגוַד-גיתָא, הרצאה
הבה נשתחרר מהפעולות והתגובות לכל הפעילויות. לדוגמא, היני איש עסקים ועבדתי קשה מאוד ובתבונה וצברתי כמות גדולה מאוד של כסף בחשבון הבנק. כעת אני הנהנה. באופן דומה, נגיד שהתחלתי את העסק שלי בכמות עתק של מזומנים, אלא שנכשלתי במשימתי להצלחה שלו. איבדתי את כל הכסף. אז אני סובל. באופן דומה, בכל שדה של החיים שלנו אנו נהנים, אנו נהנים מן התוצאה של עבודתנו. זה נקרא קרמה.
אז דברים אלו, אִישְוַרָה, גִ'יוַה, פְּרַקְרְתִי, או הריבון העליון, או ישות החיים, הטבע החומרי, הזמן הנצחי, ופעילויותנו השונות, דברים אלו מוסברים בבְּהַגַוַד-גִיתָא. עתה, מתוך חמישה דברים אלו, הריבון, ישויות החיים, והטבע החומרי והזמן, ארבעה אלו הם נצחיים. עתה המימוש, מימוש הפְּרַקְרֶתִי עשוי להיות זמני, אלא שאינו שקר, או אשליה. פילוסופים מסויימים אומרים שמימושו של הטבע החומרי הוא כוזב, אלא שלפי הפילוסופיה של בְּהַגַוַד-גִיתָא או לפי הפילוסופיה של הוָיישְׁנַוִים, אלו אינם מקבלים את מימושו של עולם זה כאשליה גרידא. הם מקבלים את המימוש הזה כאמיתי, אמנם הוא ארעי. בדיוק כפי שענן נראה בשמיים ועונת הגשמים מתחילה, ולאחר עונת הגשמים ישנה כל כך הרבה צמחייה מרובה בשדות, אנו יכולים לראות. וכאשר עונת הגשמים מסתיימת, אז הענן מתפזר גם הוא. באופן דומה, בהדרגה, כל הצמחייה מייבשת ושוב האדמה הופכת צחיחה. באופן דומה, כל המימוש החומרי הזה מתרחש בתהליך מחזורי דומה. אנו נבין זאת, אנו נדע זאת, מדפיה של הבְּהַגַוַד-גִיתָא, בּהוּתְוָא בּהוּתְוָא פְּרַלִיַתֵה (ב.ג. 8.19). מימוש הבריאה נעשה שוקק בשלב מסויים, ושוב הוא נעלם. זוהי העבודה של פְּרָקְרְתִי. אבל הוא עובד לנצח, מכאן פּרָקְרְתִי הוא נצחי. הוא אינו שקרי. משום שהריבון הופיע, מַמַה פְּרַקְרֶתִי, "פְּרַקְרֶתִי שלי." אָפָּרֵיַם אִיתַס תוּ וִידְדְהִי מֵה פְּרַקְרֶתִים פַּרָאם (ב.ג. 7.5). בְּהִינָּא פְּרַקְרֶתִי, בְּהִינָא פְּרָקְרֶתִי, אַפַּרָא פְּרָקְרִתִי. טבע חומרי זה הינו אנרגיה נפרדת של הריבון העליון, וישויות החיים, גם הם אנרגיה נפרדת של הריבון העליון, אלא שאינם נפרדים. הם מתייחסים זה לזה לנצח. אז הריבון, ישות החיים, הטבע, הטבע החומרי, והזמן, כולם נצחיים. לעומתם הדבר האחר, קַרְמַה, אינו נצחי. ההשפעה של קַרְמַה או פעילות יכולה להיות עתיקה מאוד. אנו סובלים או נהנים את תוצאותיהם של פעילויותנו מקדמת דנא, עדיין, אנו יכולים לשנות את תוצאותיה של הקַרְמַה שלנו, או הפעילות. דבר זה תלוי בשלמות הידע שברשותנו. אנו עסוקים בפעילויות שונות ללא ספק. אבל איננו יודעים איזה סוג של פעילויות עלינו לאמץ שייתנו לנו שחרור מן הפעולות והתגובות לכל הפעילויות. גם דבר זה מוסבר בבְּהַגַוַד-גִיתָא.
עתה, מעמדו של אִישְׂוַרַה הוא של תודעה עילית. מעמדו של אִישְׂוַרַה, או הריבון העליון, הוא תודעה עילית. והגִ'יוַה, ישות החיים, חלק נצחי של הריבון העליון, גם היא מודעת. ישות חיים גם היא מודעת. ישות החיים מוסברת כפְּרַקְרֶתִי, אנרגיה, והטבע החומרי גם הוא מוסבר כפְּרַָקְרֶתִי, אמנם בין השניים, אחד מן הפְּרַקְרֶתִי, הגִ'יוַה, היא מודעת. הפְּרַקְרֶתִי השני אינו מודע. זהו ההבדל. לכן הגִ'יוַה פְּרַקְרֶתִי נקרא טבע עילי מפני שלגִ'יוַה, יש תודעה דומה לזו של הריבון. הריבון גם הוא תודעה עילית. אין על איש לטעון שגִ'יוַה, ישות חיים אף היא מודעת ברמה שאין מעבר לה. לא. ישות חיים איננה יכולה להיות מודעת ברמה כזו, באף שלב של השלמות שלה. זאת תיאוריה שמוליכה שולל. זו תיאוריה מוליכת שולל. עם זאת, ישות החיים בעלת מודעות. זה הכל. אלא זו איננה תודעה עליונה, כזאת שאין מעבר לה.