HE/Prabhupada 0050 - הם לא יודעים על החיים הבאים
הרצאה על ב.ג. 16.5 - כלכותה, 23 בפברואר, 1972
הטבע, תחת ההדרכה של קְרּישְׁנַּה, נותן לנו הזדמנויות, נותן לנו הזדמנות, לצאת מהמלכוד של לידה ומוות: גַ'נְמַה-מְרּיתְיוּ-גַ'רָא-וִיָאדְהִי-דוּהְקְהַה-דוֹשָׁאנוּדַרְשַׂנַם (בּ.ג. 13.9). אדם צריך להיות נבון על מנת לראות את הקושי בארבע תקריות אלו של החיים: גַ'נְמַה-מְרּיתְיוּ-גַ'ָרא-וִיָאדְהִי. זוהי המערכת הוֵדית כולה - איך לצאת מן המלכודות הללו. אבל הם נתנו הזדמנות, ש"אתה תעשה את זה, תעשה כך, ככה," אז חיים סדירים, כך שלבסוף אפשרי לו לצאת.
לכן בְּהַגַוָאן אומר, דַיְוִי סַמְפַּד וימוֹקְשָׁאיַה (בּ.ג. 16.5). אם תפתח דַיְוִי סַמְפַּת, איכויות אלו, כפי שתוארו - אַהִימְּסָא (אי-אלימות), סַתְתְוַה-סַמְּשׂוּדְדְהִי (טוהר מידות), אַהִימְסָא, כל כך הרבה דברים - אז תשתחרר, וִימוֹקְשָׁאיַה. לרוע המזל, הציויליזציה המודרנית, הם לא יודעים דבר על וימוֹקְשָׁאיַה. הם כה עיוורים. הם לא יודעים, שיש מצב ומיקום, שנקרא וימוֹקְשָׁאיַה. הם לא יודעים. הם לא יודעים, חייהם הבאים מהם. אין שום מערכת חינוך.
אני מטייל בכל העולם. אין אפילו מוסד אחד, שנועד לחנך על נדודיה של הנשמה, כיצד ניתן לקבל חיים טובים יותר. אבל הם אינם מאמינים. אין להם ידע. זהו אָסוּרִי סַמְפַּת. זה מתואר כאן: פְּרַוְרּיתְתיםּ צַ'ה נִיוְרּיתְתיםּ צַ'ה גַ'נָא נַה וידוּר אָסוּרָאהּ - פְּרַוְרּיתְתים. פְּרַוְרּיתְתים פירושו משיכה, או התקשרות. באילו סוגי פעילות נהיה קשורים, ובאילו סוגי פעילות נשמור על שוויון-נפש, את זה, ה- אַסוּרוֹת, את זה הם לא יודעים. פְּרַוְרּיתְתיםּ צַ'ה נִיוְרּיתְתיםּ צַ'ה:
- פְּרַוְרּיתְתיםּ צַ'ה נִיוְרּיתְתיםּ צַ'ה
- גַ'נָא נַה וידוּר אָסוּרַהּ
- נַה שָׂאוּצַ'םּ נָאפִּי צָ'אצָ'ארוֹ
- נַה סַתְיַםּ תֵשׁוּ וידְיַתֵה
- (בּ.ג. 16.7)
אלו הם ה- אַסוּרוֹת. הם אינם יודעים, כיצד חייהם צריכים להיות מונחים, באיזה כיוון. זה נקרא פְּרַוְרּיתְתי. ואיזה סוג של חיים עליהם להימנע מלהתקשר, לוותר, נִיוְרּיתְתי. פְּרַוְרּיתְתיס תוּ גִ'יוָאתְמַנַה. זה משהו אחר. בְּהוּנַם. נִיוְרּיתְתיס תוּ מַהָאפְּהַלָאם. ה- שָׂאסְתְרַה כולה, כל הכיוון הוֵדי פניו אל פְּרַוְרּיתְתי-נִיוְרּיתְתי. זהו אימון הדרגתי.
בדיוק כמו לוֹקֵה וִיַוָאיָאמִישַׁה-מַדְיַה-סֵוָא נִיתְיָא סוּגַ'נְתוֹהּ. לישות חיים יש נטייה טבעית ל- ויַוָאיַה, חיי מין; ו- מַדְיַה סֵוָאהּ, התמכרות, שכרון חושים והרעלה, אָמִישַׁה סֵוָאהּ, ואכילת-בשר. היצר הטבעי ישנו. אלא ש- אַסוּרות, הם אינם מנסים לכבוש אותו. הם רוצים להגדיל זאת. אלו חיי ה- אַסוּרוֹת. יש לי מחלה. אם אני רוצה לרפא אותה, אז הרופא נותן לי מרשם: "אתה אל תיקח." בדיוק כמו חולה הסוּכֵּרת. אסור עליו: "אל תיקח סוכר, אל תיקח עמילן." - נִיוְרּיתְתי. באופן דומה, ה- שָׁאסְתְרַה נותנת לנו הדרכה שעליך לקבל דברים אלו, ועליך לא לקבל דברים אלו, שָׂאסְתְרַה. בדיוק כמו בחברה שלנו, לקחנו את החיוניים ביותר שב- נִיוְרּיתְתי ופְּרַוְרּיתְתי. הפְּרַוְרּיתְתי... אנחנו מורים לתלמידים, "בלי חיי מין, בלי אכילת בשר, בלי אָמִישַׁה-סֵוָא." אָמִישַׁה-סֵוָא נִיתְיָא סוּגַ'נְתוֹהּ. אבל השָׂאסְתְרַה אומרת שאם אתה יכול לוותר, נִיוְרּיתְתיס תוּ מַהָאפְּהַלָאם, אז החיים שלך מוצלחים. אבל אנחנו לא מוכנים.
אם אינך מוכן לקבל את ה- פּרַוְרּיתְתִי ולא לקבל את ה- נִיוְרּיתְתִי, אז על אדם לדעת שהוא אַסוּרַה. קְרּישְׁנַּה אומר כאן, פְּרַוְרּיתְתים צַ'ה נִיוְרּיתְתים צַ'ה גַ'נא נַה וִידוּר אַסוּרָאהּ (ב.ג. 16.7). הם לא... "הו, מה זה?" הם אומרים, אפילו ה- סְוָאמִים הגדולים, ממש גדולים יגידו: "הו מה לא בסדר פה?" אתה יכול לאכול הכל. זה לא משנה. אתה יכול לעשות כל דבר. אתה יכול פשוט לשלם לי, ולקבל איזו מנטרה מיוחדת." דברים כאלו מתרחשים.