HE/BG 14: Difference between revisions
(Bhagavad-gita Compile Form edit) |
(Vanibot #0019: LinkReviser - Revised links and redirected them to the de facto address when redirect exists) |
||
| Line 1: | Line 1: | ||
[[Category:Hebrew - בְּהַגַוַד-גִיתָא כפי שהיא|H14]] | [[Category:Hebrew - בְּהַגַוַד-גִיתָא כפי שהיא|H14]] | ||
[[Category:HE/בְּהַגַוַד-גִיתָא - פרק 14|14]] | [[Category:HE/בְּהַגַוַד-גִיתָא - פרק 14|14]] | ||
<div dir="rtl"> | <div dir="rtl"> | ||
<div style="float:right">'''[[Hebrew - בְּהַגַוַד-גִיתָא כפי שהיא|בְּהַגַוַד-גִיתָא כפי שהיא]] - [[HE/BG 14| פרק ארבע עשרה: שלוש מידות הטבע החומרי]]'''</div> | |||
<div style="float:left">[[File:Go-previous-rtl.png|link=HE/BG 13| פרק שלוש עשרה]] '''[[HE/BG 13|פרק שלוש עשרה]] - [[HE/BG 15|פרק חמש עשרה]]''' [[File:Go-next-rtl.png|link=HE/BG 15| פרק חמש עשרה]]</div> | |||
[[File:BG-chapter_next.png|308px|left|link=]] | [[File:BG-chapter_next.png|308px|left|link=]] | ||
| Line 50: | Line 50: | ||
'''[[HE/BG 14.21|פסוק 14.21]]:''' אַרְג'וּנַה שאל: אלי היקר, מה הם מאפייניו של אדם שהתעלה והשתחרר משלוש המידות? כיצד הוא מתנהג? וכיצד הוא גובר על המידות הללו? | '''[[HE/BG 14.21|פסוק 14.21]]:''' אַרְג'וּנַה שאל: אלי היקר, מה הם מאפייניו של אדם שהתעלה והשתחרר משלוש המידות? כיצד הוא מתנהג? וכיצד הוא גובר על המידות הללו? | ||
'''[[HE/BG 14.22-25|פסוקים 14.22 | '''[[HE/BG 14.22-25|פסוקים 14.25-22]]:''' אישיות אלוה העילאי אמר: הו בן פָּאנְּדּוּ, מי שאינו מתעב הארה, התקשרות ואשליה בהימצאן, גם אינו מתאווה להן בהיעלמן; שאינו ניטרד ומתערער לנוכח תגובותיהן של המידות החומריות ונשאר בלתי מעורב ותמיד בנשגב, ביודעו שהמידות לבדן הן שפועלות; מי ששרוי בעצמי ושווה ביחסו לשמחה וצער; שמביט בעין שווה בגוש אדמה, באבן ובפיסת זהב; מי ששווה ביחסו לנעים ולבלתי נעים; שנשאר יציב לנוכח שבח וגנאי, כבוד וקלון; מי שנוהג שווה בידיד ובאויב ומתנזר מכל פעילות חומרית – זהו אדם שהתעלה והשתחרר ממידות הטבע החומרי. | ||
'''[[HE/BG 14.26|פסוק 14.26]]:''' מי שעוסק כולו בשירות מסור ואינו מועד בשום מצב, מתעלה באחת מעבר למידות החומריות ומגיע למישור הבְּרַהְמַן. | '''[[HE/BG 14.26|פסוק 14.26]]:''' מי שעוסק כולו בשירות מסור ואינו מועד בשום מצב, מתעלה באחת מעבר למידות החומריות ומגיע למישור הבְּרַהְמַן. | ||
| Line 56: | Line 56: | ||
'''[[HE/BG 14.27|פסוק 14.27]]:''' ואני הוא מקור הבְּרַהְמַן הבלתי אישי, שהוא בן אלמוות, בלתי מתכלה ונצחי, ומהווה מצב היסוד לאושר עילאי. | '''[[HE/BG 14.27|פסוק 14.27]]:''' ואני הוא מקור הבְּרַהְמַן הבלתי אישי, שהוא בן אלמוות, בלתי מתכלה ונצחי, ומהווה מצב היסוד לאושר עילאי. | ||
<div style="float:left">[[File:Go-previous-rtl.png|link=HE/BG 13| פרק שלוש עשרה]] '''[[HE/BG 13|פרק שלוש עשרה]] - [[HE/BG 15|פרק חמש עשרה]]''' [[File:Go-next-rtl.png|link=HE/BG 15| פרק חמש עשרה]]</div> | |||
</div> | </div> | ||
Latest revision as of 14:20, 27 June 2018
את ההתעמקויות של פְּרַבְּהוּפָּאדַה ניתן לראות בלחיצה על הקישור לפסוק
פסוק 14.1: אישיות אלוה העילאי אמר: עתה אשוב ואסביר לך חכמה נשגבה זו, הנעלה מכל ידע, שבאמצעותה הגיעו החכמים והקדושים כולם לשלמות העליונה.
פסוק 14.2: מי שהתבסס בידע זה, יזכה בטבע נשגב כשלי. מעוגן בתודעה שכזו, הוא לא ישוב עוד וייוולד בשעת הבריאה גם לא ייטרד בעת החורבן.
פסוק 14.3: הו בן בְּהַרַתַה, כלל החומר, שנקרא בְּרַהְמַן, הוא מקור הלידה. אותו בְּרַהְמַן אני מעבּר ומאפשר את לידתן של כל ישויות החיים.
פסוק 14.4: הו בן קוּנְתִי, דע כי כל מיני החיים נולדים מהטבע החומרי, ואני הוא האב נותן הזרע.
פסוק 14.5: הו אַרְג'וּנַה גיבור חיל, הטבע החומרי מורכב משלוש מידות – טוֹבוּת להיטות ובערות. בשעה שישות החיים הנצחית באה במגע עם הטבע, הריהי מותנית על ידי מידות אלה.
פסוק 14.6: הו הנקי מחטא, מידת הטוֹבוּת טהורה מהאחרות, ומאירה ומשחררת מכל תגובות החטא. מי שמצויים במידה זו מותנים לתחושת אושר וידע.
פסוק 14.7: הו בן קוּנְתִי, מידת הלהיטות היא תולדה של תשוקות ומאוויים אינסופיים, וקושרת את ישויות החיים לפעילות חומרית תועלתנית.
פסוק 14.8: הו בן בְּהַרַתַה, דע כי מידת החושך, תולדת הבערות, היא מקור אשלייתן של ישויות החיים שעוטות גוף. תוצאותיה הן טירוף, עצלות ושינה, שכובלים את הנשמה המותנית.
פסוק 14.9: הו בן בְּהַרַתַה, מידת הטוֹבוּת מתְנה לאושר; להיטות קושרת לפעילות תועלתנית; ובערות, שמסתירה כל ידע, כובלת לטירוף.
פסוק 14.10: הו בן בְּהַרַתַה, לעיתים מידת הטוֹבוּת גוברת ומביסה את מידות הלהיטות והבערות. לעיתים הלהיטות מביסה טוֹבוּת ובערות. ולעיתים בערות מביסה טוֹבוּת ולהיטות. כך נמשכת התחרות לעליונות לעד.
פסוק 14.11: גילויי מידת הטוֹבוּת נחווים כאשר שערי הגוף כולם מוארים בידע.
פסוק 14.12: הו הטוב בבני בְּהַרַתַה, כאשר מידת הלהיטות מתעצמת, ניכרים סימנים של התקשרות עזה, פעילות אנוכית למען פרי, מאמץ רב, ותשוקות ומאוויים שלוחי רסן.
פסוק 14.13: הו בן קוּרוּ, חשיכה, חוסר פעילות, טירוף ואשליה – אלה נגלים כאשר מתעצמת מידת הבערות.
פסוק 14.14: מי שמת במידת הטוֹבוּת, מגיע לכוכבים העליונים, הטהורים, שבהם חיים החכמים הדגולים.
פסוק 14.15: מי שמת במידת הלהיטות, שב ונולד בקרב העוסקים בפעילות תועלתנית; ומי שמת בבערות, נולד בממלכת החיות.
פסוק 14.16: תוצאתה של פעילות חסודה היא טהורה ושורה במידת הטוֹבוּת. לעומתה, פעולה במידת הלהיטות תוצאתה סבל, וזו שמתבצעת בבערות, סופה סכלות.
פסוק 14.17: ממידת הטוֹבוּת מתפתח ידע אמיתי; ממידת הלהיטות מתפתחת חמדנות; וממידת הבערות מתפתחים סכלות, טירוף ואשליה.
פסוק 14.18: מי ששרויים במידת הטוֹבוּת מתעלים בהדרגה לכוכבים עליונים; השרויים בלהיטות חיים בכוכבי הארץ; ואלה שבמידת הבערות הנתעבת מידרדרים לעולמות הגיהנום.
פסוק 14.19: מי שרואה כראוי שבמעשים כולם מבצעות הפעולה היחידות הן מידות הטבע, ומכיר את האל העליון אשר נשגב למידות אלה – זוכה בטבעי הרוחני.
פסוק 14.20: ישות בעלת גוף שמתעלה ומשתחררת משלוש המידות שחוברות לגוף החומרי, נגאלת מלידה, מוות, זקנה ומן הסבל הכרוך באלה, וזוכה להתענג על נקטר עוד בחיים אלה.
פסוק 14.21: אַרְג'וּנַה שאל: אלי היקר, מה הם מאפייניו של אדם שהתעלה והשתחרר משלוש המידות? כיצד הוא מתנהג? וכיצד הוא גובר על המידות הללו?
פסוקים 14.25-22: אישיות אלוה העילאי אמר: הו בן פָּאנְּדּוּ, מי שאינו מתעב הארה, התקשרות ואשליה בהימצאן, גם אינו מתאווה להן בהיעלמן; שאינו ניטרד ומתערער לנוכח תגובותיהן של המידות החומריות ונשאר בלתי מעורב ותמיד בנשגב, ביודעו שהמידות לבדן הן שפועלות; מי ששרוי בעצמי ושווה ביחסו לשמחה וצער; שמביט בעין שווה בגוש אדמה, באבן ובפיסת זהב; מי ששווה ביחסו לנעים ולבלתי נעים; שנשאר יציב לנוכח שבח וגנאי, כבוד וקלון; מי שנוהג שווה בידיד ובאויב ומתנזר מכל פעילות חומרית – זהו אדם שהתעלה והשתחרר ממידות הטבע החומרי.
פסוק 14.26: מי שעוסק כולו בשירות מסור ואינו מועד בשום מצב, מתעלה באחת מעבר למידות החומריות ומגיע למישור הבְּרַהְמַן.
פסוק 14.27: ואני הוא מקור הבְּרַהְמַן הבלתי אישי, שהוא בן אלמוות, בלתי מתכלה ונצחי, ומהווה מצב היסוד לאושר עילאי.